במהלך המאה האחרונה, אנו עדים להתפתחות מתמדת של אמצעים להאריך את חייו של אדם, אך לא בהכרח את איכות חייו.
פעמים רבות אדם מאבד את כשירותו הנפשית ו/או המנטלית לנהל את חייו באופן עצמאי.
כאשר אדם קרוב לנו, מאבד את יכולתו לנהל את חייו באופן עצמאי או לקבל החלטות לגבי ניהול משאביו וכן כאשר אינו צלול בדעתו להביע דעתו לגבי מצבו הבריאותי, הוא יחשב ל"חסוי" ואז נדרש להגיש תביעה לאפוטרופסות. משמע, תביעה המאפשרת לנו להחליט החלטות בשם האדם שאיבד את יכולתו העצמאית לתפקד.
ישנם 3 סוגי תביעות אפוטרופסות:
תביעה לאפוטרופסות לגוף – מאפשרת לממונה להחליט החלטות רפואיות לעניין גופו ומצבו של החסוי.
תביעה לאפוטרופסות לרכוש – תביעה המאפשרת לממונה לנהל את משאביו הכלכליים של החסוי.
תביעה לאפוטרופסות גוף ורכוש – תביעה המאפשרת לממונה לנהל את כל האספקטים בחייו של החסוי.
בהגשת תביעת אפוטרופסות, יש לשכנע את הערכאה השיפוטית במספר תנאים מצטברים, אשר בבסיסם נועדו להבטיח כי המבקש להתמנות כאפוטרופוס הוא קרוב של המבקש וכי ביכולתו לספק דאגה אמיתית וכנה לשלומו של החסוי ושלמות רכושו, כך שינהל אותם אך ורק בראיית טובת החסוי.
לצורך הגשת התביעה יש להגיש מסמכים רפואיים על פי דין ומסמכים נוספים אשר בלעדיהם לא יינתן הצו.
במקרים דחופים, כגון, ביצוע הליך חירום רפואי או במקרים אחרים בהם רואה הערכאה השיפוטית דחיפות, היא יכולה להוציא צו זמני עד לקיום דיון בצו הקבוע.
בתביעות לאפוטרופסות חלק בלתי נפרד מההליך, הוא המשרד הממשלתי המוכר כאפוטרופוס כללי.
תפקידו לייצג באופן אובייקטיבי את החסוי ולהגן עליו מפני בקשות או צעדים שהאפוטרופוס או המבקש להיות אפוטרופוס עלולים לעשות, בתום לב או שלא כנגד החסוי, שלומו או בטחונו הכלכלי.
צו קבוע לאפוטרופסות לא יינתן אלא לאחר שהאפוטרופוס הכללי נותן דעתו לבקשה ומאשר לבית המשפט כי מבחינתו אין מניעה למתן הצו.
אפוטרופוס שמונה ע"י ערכאה שיפוטית, נדרש במועדים הקבועים בחוק, להגיש לאפוטרופוס הכללי דו"חות על ניהול משאביו של החסוי וכן פעולות חריגות כמו מכירת נכסים או מימוש סכומי כסף גדולים דורשות את אישורו .
כאשר יש מחלוקת בין קרובי משפחה על זהות האפוטרופוס, יכול בית המשפט למנות גופים פרטיים, עמותות, שיהיו אפוטרופוסים לחסוי ויקבלו על כך שכר מרכוש החסוי או מקרוביו.
חשוב לציין כי למרות שמדובר במצב שאינו מומלץ, שכן מי מאתנו רוצה שליקירנו ידאג צד ג' שאינו מושקע בו רגשית ואינו יכול להיות מחויב לו כמו הקרובים לו ביותר, הרי שלפעמים יש בכך להקל על בני המשפחה ולחסוך סכסוכים עתידיים שבסיסם טענו לניהול לקוי של החסוי או נכסיו.