כמה מילים אישיות.
כשאני מתייחסת לתיק שמתנהל במשרדי, יש 2 פרמטרים עיקריים מבחינתי למדד הצלחה בתיק, שלא קשורים בכלל להחלטות השיפוטיות שאנו מקבלים בתיק. האחד הוא השמירה על הבטחון ההורי והנפשי של קטינים המעורבים בתיק, ויש לציין שבמקרים רבים זה יכול להיות על חשבון האינטרסים האישיים של הלקוח שלי, מתוך ראיה שזה משרת את הלקוח יותר מהישגים אישיים שלו בתיק. שאני מכבדת אותם מאוד אך תמיד הם יהיו בראיית הקטינים.
הפרמטר השני הוא היכולת להבטיח ללקוח או לקוחה עתיד של יציבות, וודאות, בטחון, של יכולת לפתח חיים ולצמוח מהמשבר הזה למקום חיובי יותר גם מבחינה כלכלית, אישית, הורית.
הפרמטרים האלה הם תנאים מצטברים מבחינתי. אחד מזין את השני ואחד דרוש כדי שהשני יתקיים. אנחנו בונים את הלקוח ברמה של לא להתקרבן, לאפשר לו את היכולת לפתח עצמאות ממקום חזק, טוב, חיובי.
וכשאני מצליחה להשיג את זה – ואני אצליח להשיג את זה כי אני אלחם על כך עד זוב דם עבור הלקוחות שלי – רק אז אוכל לומר שסיימתי תיק בהצלחה.
הצלחה גדולה ומרגשת בתיק של בני זוג, שטענו ששני ילדיהם עברו התעללות מינית. משרד הרווחה טען שההורים ממציאים את הסיפור ובכך גורמים לילדים נזק נפשי, מעצם העלאת הטענות וההתעסקות איתן.
שני עורכי דין שונים שטיפלו במשפחה לפני שהגיעו אליי, החליטו כל אחד בתורו לנהל מלחמה במשרד הרווחה וכמעט גרמו להורים לאבד את הילדים!
מדוע? מפני שמשרד הרווחה הוא גוף מאוד חזק ובשם מלחמת הכוחות שנעשתה על גב הלקוחות כמעט ונלקחו הילדים מהוריהם.
מנסיוני, דווקא תמרון חכם מול משרד הרווחה הוא מה שיציל את הילדים והמשפחה, יותר מאשר המלחמה.
הזוג הגיע אליי, ואמנם שילם שכר טרחה גבוה יותר, אך בתוך 3 חודשים הצלחנו לגרום למשרד הרווחה לחזור בו מכל האישומים, להוריד את ההורים מהכוונת, לסגור את התיק והכי חשוב – הילדים נשארו בבית!
לקוחה שלי, לסבית שחיה בזוגיות רבת שנים, החליטה להביא ילד לעולם ביחד עם חבר, גם הוא מהקהילה הגאה ואף הוא חי בזוגיות ממושכת.
הלקוחה שלי מצאה את עצמה בסיטואציה, שאני לא מאחלת אותה לאף הורה, בה בנה הקטין נחשף באופן קבוע לאורח חיים מאוד לא הולם (בלשון המעטה) כשהוא שוהה אצל אביו ובן זוגו, לרבות פורנוגרפיה והתנהלות בעייתית מאוד של בן הזוג של אביו. היא תובעת כדי לקבוע מה יהיה תפקידו של בן הזוג של האב בחייו של בנה.
התיק הסתיים בהסכם, לפיו יש פיקוח שוטף על התנהלות ההורים אל מול הקטין. הצלחנו להגיע למצב בו תוקנה ההנהלות בבית, הגענו למצב של נורמליזציה בהתנהלות דרך החלטות שיפוטיות וגם ליווי צמוד שהמשפחה מקבלת והיום אף הגענו למצב בו יכולנו להרחיב את הסדרי הראיה ולאפשר תקשורת תקינה בין ההורים ושליטה באורח החיים אליו נחשף הקטין. לזה אני קוראת תוצאה משפחתית!
לקוחה במשרדי, החליטה להביא ילד לעולם בתרומת זרע וחתמה עם התורם על הסכם הורות כללי שנותנים בבית החולים. לאחר מכן היא תבעה מזונות מהאב, שסירב לשלם בגלל שזו תרומת זרע.
לאחר מאבק עיקש שכלל גם ערעור לבית המשפט המחוזי נפסק כי האב חייב במזונות הקטין ויישא בהם עד לגיל בגרות.
"בואי נשחק משחק", אומרת אמא לבתה הקטינה, "ככל שיעבור זמן שלא תדברי עם אבא בטלפון –תקבלי פרס. אם תתאפקי וגם לא תראי את אבא – תקבלי פרס עוד יותר גדול".
סיפור אמיתי ומזעזע של אם שהפכה את ההסתה נגד האב (לקוח שלי) לסוג של משחק.
הגשנו בקשות רבות לבית המשפט, חשפנו הקלטות של האם המסיטה את ילדיה. האם קיבלה סנקציה חמורה מאוד שאם תמשיך עם ההסתה והניכור ויתגלו בעיות בזמני השהות עם האב היא תאבד משמורת.
התיק נסגר במשמורת משותפת, הפסקת ההסתה לאלתר וטיפול משפחתי שמלווה את המשפחה עד היום על מנת לשקם את הנזק שנוצר בעקבות התנהלותה הבזויה של האם.
בתיק שנוהל במשרדי, ביקשתי וקיבלתי החלטה שמחייבת אישה בגט. כיצד ניתן לחייב אישה בגט? בית הדין הדן במקרה ראה שיחד עם תביעת שלום הבית שלה הגישה האישה בקשה לעיקולים, טענה טענות קשות נגד הבעל ואף הגישה תלונות למשטרה. בית הדין קבע כי לא יתכן שהתנהלות שכזו עולה בקנה מידה אחד עם הרצון לשלום בית ועל כן חייבה בגט.
כמו שבבית משפט לענייני משפחה אנו רואים נקיטת עמדה של שופט כנגד תלונה שהוכחה כתלונת שווא בחיוב בהוצאות כלפי המתלוננת, גם כאן, בית הדין הרבני השתמש בכלים העומדים לרשותו ובסמכותו הייחודית לקבוע סנקציה שרק באפשרותו לתת – ולחייב בגט. משמע, נקב ערך נזקי להתנהלות של האישה ופסק לה הוצאות כבדות על כל יום בו עיכבה את הגט, מה שלבסוף גרם לה לקבלו.
הצלחה בתיק שנוהל על ידי, בו אשתו של הלקוח שלי התעקשה במשך הרבה מאוד זמן על שלום בית, מתוך עשיית "דווקא" ורק כדי לא להתגרש כפי שהוא ביקש, וזאת, למרות שבפועל לא היה לא שלום ולא בית ביניהם. בית המשפט פסק שבקשותיה לשלום בית לא נעשו בתום לב ושעליה לשלם תשלומים גבוהים מאוד בגין התקופה, בנוסף לחלוקה לא שוויונית של כל הרכוש המשותף (לטובת הלקוח שלי).
בתיק בו התעוררה סוגיה משפטית מעניינת וסוערת של הסרת מצלמות מבית משותף לאחר שהותקנו בהסכמה, לאחר שהבעל ניצל את המצלמות כדי להתעמר ולעקוב אחר האשה והאשה כמובן חזרה בה מהסכמתה, בית המשפט הוציא החלטה המחייבת את הבעל להסיר את המצלמות. למרות שגם השופטת וגם הצד שכנגד התעקשו לפעול בניגוד להגיון החוקתי, התעקשותי וסירובי "ליישר קו, עם התנהלות השופטת השיגו עבורנו את התוצאה הרצויה.
עוד רגע מרגש בבית המשפט. כאשר התמודדתי בבית המשפט בתיק בו ניתנה המלצה של עובדת סוציאלית למשמורת משותפת, ותוך כדי החקירה הנגדית שביצעתי, חזרה בה העובדת הסוציאלית מהמלצתה, והמליצה על משמורת בלעדית לאם והסדרי ראיה מוגבלים לאב, וכך גם קבע השופט בפסק הדין.
כשמעורבים קטינים בהליכי גירושין יש לי רגישות מיוחדת. אולי בגלל שגם אני אמא, ואולי לא. אמר לי פעם אחד השופטים בבית המשפט, שאין ילד שלא יוצא פגוע כשהוריו מתגרשים. אבל עומק הפגיעה- כבר תלוי בהורים עצמם ובאיך הם בוחרים לנהל את הגירושין שלהם.
מדובר במקרה בו ייצגתי את האישה, כאשר שני ההורים האשימו אחד את השני בהאשמות הדדיות לגבי יכולת התפקוד שלהם לגבי הקטינה, הבעל תבע משמורת יחידנית וטען לאלימות והזנחה מצד האם. האב השקיע את מלוא מרצו בהכפשתה של האם במשטרה, אצל גורמי הרווחה ואף בטיפת חלב! כאן גם חשוב מאוד לציין שכל טענותיו נבדקו לעומק ונמצאו כלא נכונות!
עורכי הדין של האב מבקשים בדיקת מסוגלות הורית – בדיקה מיותרת ויקרה לטעמי, שבגלל הטרנד של המשמורת המשותפת שאימצו המכונים, כמעט בכל תיק הם ממליצים על משמורת משותפת.
וגם אצלנו, דוח המסוגלות ההורית, שנפרש על פני 30 עמודים, המליץ באופן אבסורדי על משמורת משותפת. למרות שמדובר באב שכל כך לא מוכן להכיר ביכולת האימהות של האם, עד כדי כך שהוא עסוק בהכפשתה בכל מקום (הכפשות שכאמור נבדקו והתבררו כחסרות שחר) ועל אף שכותבי הדוח היו מודעים לאורך כל הדוח להתנהגות החריגה של האב, שיצרה קונפליקטים על ימין ועל שמאל וידעו על תלונות השווא של האב. וכי איך אפשר להמליץ על משמורת משותפת, המצריכה שיתוף פעולה מלא בין שני ההורים, במצב בו אחד ההורים מתנהל כפי שמתנהל האב?!
העובדת הסוציאלית על דוכן החקירות לאחר חקירה ארוכה על ידי, שינתה כאמור את המלצתה, ותוך כדי החקירה התהפכה ההמלצה למשמורת בלעדית אצל האם.
הורה שטוען להתנהלות אבסורדית מצד ההורה השני, ואזכיר – לא רק אבסורדית, אלא אבסורדית שאין לה בסיס, יוצר כל כך הרבה קונפליקטים, שלא ייתכן שיכריחו את הילדה המסכנה שנקלעה לסיטואציה בין הוריה לעבור בין שני ההורים 4 פעמים בשבוע, כשאימא ואבא עסוקים בפיצוצים של זיקוקי דינור.
אני כמובן מכירה בזכות האב לאבהות וגם בזכותו למשמורת משותפת, אבל – נאה דורש נאה מקיים! אם אתה דורש משמורת משותפת אתה חייב לפעול באופן שיאפשר אותה. אתה לא יכול במקביל לעשות ככל שאתה יכול כדי לחבל בתהליך. כשהצד המחבל בתהליך הוא זה שטוען למשמורת משותפת – הוא יורה לעצמו ברגל. אם הוא היה טוען למשמורת משותפת והצד השני היה מחבל בזה – אז כן יש דרכים להתמודד עם זה, לעתים עד כדי העברת משמורת.
כמו בכל תיקי הגירושין, הסוגיות סבוכות, אישיות ואין בהן באמת מנצחים. נלחמתי כאן עבור הילדה והגענו לתוצאה הסבירה ביותר אליה ניתן היה להגיע במסגרת כל נתוני המקרה הקשים.
הצלחה מרגשת בתיק, שבו לאחר ניכור הורי ארוך של האם, כלומר, הסתת ילדיה נגד האב במשך שנה וחצי, עד כדי כך שבמשך חצי שנה האב לא ראה את הילדים, הצלחנו לקבוע משמורת משותפת והאב חזר לראות את ילדיו ואף להלין אותם בביתו 3 פעמים בשבוע! בנוסף נקבעו סנקציות כספיות על התנהלות האם.
פסק דין מרגש למזונות אישה למרשתי בסך 17,000 ₪ לחודש! סכום גבוה מאוד בזירת פסקי המזונות בארץ, ולא מדובר כאן בגירושין של העשירון העליון.