בכל טקס נישואין כדת משה וישראל נחתמת כתובה, אשר מבטיחה לאישה מעין פיצוי כספי אם בני הזוג יתגרשו. האישה תתבע את כתובתה בבית הדין הרבני, ובו תיבדק זכאותה לסכום כתובתה על פי כללי ההלכה.
במילים אחרות, הכתובה היא התחייבות של הבעל כלפי האישה לדאוג לכל מחסורה ופירוט חובותיו כבעלה.
לכתובה שלושה חלקים:
- עיקר כתובה – המבטיח סכום של "200 זוז" (כיום כמובן שמעריכים את הסכום בכסף מודרני).
- תוספת כתובה – לגובה התוספת אין גבול. הבעל רשאי להתחייב לכל סכום.
- נדוניה – נכסים שהאישה מביאה לחיי הנישואין. הם נרשמים על שם הבעל וערכם מתועד בכתובה.
חשוב לציין כי כאשר בתי הדין הרבניים דנים בשאלת הכתובה, הדיון נסוב למעשה סביב תשלום עיקר הכתובה ותוספת הכתובה. מכאן, שאישה אשר מפסידה את כתובתה אינה מפסידה את הנדוניה שלה, שכן היא הייתה שייכת לה עוד לפני הנישואין.
משמעות הכתובה בגירושין
כתובה היא חוזה הדדי לחלוטין שעליו חותם רק הבעל, מאחר ועל פי ההלכה כשהבעל חותם הרי הוא חותם גם בשם אשתו, מפני שקולה כמו נשמע דרך קולו.
בכתובה מתחייב החתן לדאוג לפרנסת האישה, לבגדיה, למזונה, לחיי האישות ולשאר ההיבטים של חיי הנישואין. כמובן שגם האישה מחויבת לחוזה, אף שכאמור חתימתה אינה נדרשת.
משמעות הכתובה משתנה בין הבעל לבין האישה.
כאשר אישה תובעת גירושין ללא עילת גירושין, אין היא יכולה לתבוע את כתובתה, אך אם עומדת לה עילת גירושין היא יכולה לתבוע אותה.
כך גם בתביעת גט של הבעל – אם אין לו עילת גירושין – הוא מחויב בתשלום הכתובה, אם יש לו עילת גירושין – הוא יכול לבקש פטור מתשלום הכתובה בטענה שהאישה היא זו שהפרה את ההסכם ביניהם.
במסגרת בניית הטקטיקה והאסטרטגיה של התיק, עורך הדין חייב לקחת בחשבון שהתביעה יכולה לקדם את התיק או להפילו, לכן חשוב לשקול: האם הגט דחוף או לא? מי עזב את הבית? האם קיימת יכולת להוכיח עילת גירושין? האם רוצים להוכיח עילת גירושין? מה משך הזמן של ההליך הזה יגרום לשאר ההליכים?
בהסכמי גירושין אישה מוותרת לעתים על הכתובה ועל התוספות שלה, כחלק מוויתור על הזכויות שמגיעות לה על פי ההלכה. אין פירוש הדבר שתם הסיכוי שהיא תצליח לתבוע את הכתובה בהמשך, אלא שהוויתור נעשה עקב היותו קטן יחסית.
מכיוון שידוע כי כתובות אינן נפסקות במלואן ובדרך כלל מהוּונות כנגד הרכוש, לא עומדים על מימושן המלא, אלא רק כחלק מטקטיקה משפטית. אולם, יש מקרים שבהם נכון לעמוד על תביעת הכתובה.
למשל, אם הרכוש המשותף אינו רב, אם אחד הצדדים ברח מהנישואין שלא בצדק או פירק את הנישואין לטובת "פרק ב'" – במקרים אלו יעדיף בית הדין לפסוק את תשלומה המלא של הכתובה.
במקרים רבים כיום ממליץ הרב העורך חופה וקידושין לבני הזוג לא לערוך כתובה בסכום גבוה, כי נהוג לחשוב שאין מדובר בסכום שאפשר לתבוע אותו באמת, אך בפועל ניתן לתבוע ואף לקבלו.
אם כן, עקב מודעות גוברת לעובדה שהכתובה היא חלק אסטרטגי וטקטי מהליך הגירושין, בוחרים לעמוד על מימושה, ופעמים רבות עמידה זו משפיעה באופן משמעותי על הליך הגירושין ועל התביעות השונות.
יש לזכור שתביעת הכתובה לעולם אינה מתנהלת כשלעצמה ותוצאותיה יהיו נגזרת של תביעת הגירושין או נגזרת של תביעת שלום בית. תביעת הכתובה משפיעה על שאר התביעות ולכן רואים אותה כחלק ממכלול ובונים אותה בהתאם לשאר הנסיבות בתיק.