לעתים, בהליך גירושין, ההחלטות השיפוטיות שאנו מקבלים בבתי המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני לא עולות בקנה אחד עם הציפיות, הן השיפוטיות והן האישיות של הלקוח.
חשוב לציין, כי לא ניתן להגיש ערעור רק כי התוצאה המשפטית לא מתאימה לנו, אלא אנו צריכים להוכיח שנפלה טעות משפטית בהחלטת השופט או הדיין, על מנת שיהיה פתח להגשת ערעור.
ערכאת הערעור אינה מתעסקת עם ניתוח הראיות של בית המשפט או בית הדין ורק במקרים נדירים ניתן להציג בפניה ראיות חדשות. בסיס הדיון בערעור נובע ממסקנה או תוצאה שיפוטית שאינה עולה בקנה מידה עם הדין הנהוג או יוצרת עיוות דין.
הגשת ערעור כרוכה בהוצאות גבוהות מאוד, משום שכאשר אנו מגישים ערעור ישנה דרישה להפקיד בקופת בית המשפט ערבויות או פקדונות בסכומים גבוהים, ועל כן, באופן טבעי, השיקולים להגשת ערעור חייבים להיות אחוזי ההצלחה שלו, שכן ערעור רק לשם ערעור עלול לגרום לנזקים כלכליים לצדדים.