מזונות קטינים או מזונות ילדים הינם מזונות הנפסקים לקטין במהלך הליך הגירושין.
הורה שמחוייב במזונות בדרך כלל משלם אותם מגיל אפס עד 18.
מגיל 18 עד גיל 21 הוא משלם שליש מהסכום שנפסק לקטין עד גיל 18.
סכום המזונות אמור לכסות את צרכיו הבסיסיים של הילד: כלכלה (מזון), ביגוד ולעתים גם הוצאות חינוך בסיסיות. לסכום זה ישנן תוספות.
בשנה האחרונה התפרסמו פסיקות חדשות בכל הנוגע לחיוב בדמי מזונות קטין.
בע"מ 919/15 ולאחריו פסיקת בית המשפט המחוזי שינו סדרי עולם; סכומי המזונות ואף חובת החיוב של הורה במזונות שונו מקצה לקצה והיום הקביעות השיפוטיות פועלות על פי פרמטרים חדשים שבעבר לא נלקחו בחשבון.
מזונות קטין מחושבים לפי מספר רכיבים עיקריים:
- צרכי בסיס של ילד – משמע, מה ילד צריך כדי להבטיח קיום בסיסי ביותר. אוכל וביגוד.
- "הוצאות דיור" – חלקו של הקטין בתשלומי קבע הנוגעים לתחזוקת הבית ולחיים בו – גז, חשמל, מים, ארנונה, אינטרנט, כבלים. הסכום נפסק על פי אחוזים מכלל ההוצאה, תוך התחשבות במספר דיירי הבית ובהיקף השימוש הדרוש לילד.
- הוצאות מדור – שכר דירה או תשלומי משכנתא. גם סכום זה נפסק על פי אחוזים מכלל ההוצאה, תוך התחשבות במספר דיירי הבית.
- הוצאות "חריגות"- קייטנות, שיעורי עזר, הוצאות רפואיות חריגות ושאינן כלולות בביטוח הרפואי ועוד הוצאות שהשופט מצא לנכון לקחת בחשבון, לרבות אלו הנוגעות להרגלי הקטין בבית.
החיוב במזונות קטין שבעבר נתפס כחובה אבסולוטית של האב, יכול היום לחול הן על האב והן על האם על פי הכנסתם, יכולתם הכלכלית וחלוקת זמני השהות עם הקטין. משמע, אם האֵם מרוויחה יותר אפשר שהיא תישא עליה חלק גדול יותר ממזונות הקטין עד כדי תשלום מזונות לאב.
פסיקת המזונות אמורה להביא את הצדדים לאיזון כלכלי, כך שיפרנסו את ילדיהם בחלוקת נטל שווה ככל האפשר.
עם זאת, מזונות קטינים הם נושא סבוך בתחום המעמד האישי, היוצר פעמים רבות פגיעה בקטינים. זאת, משום שאין במזונות להבטיח שמירה על רמת חיים, אלא רק קורת גג ותנאי מחייה בסיסיים לקטין. לרוב הפסיקות מלמדות כי חיוב זה הוא מינימלי ככל שניתן על מנת לא לפגוע ביכולתו הכלכלית של ההורה המשלם עד לפגיעה אנושה ביכולתו להתקיים כלכלית.