מזונות מעוכבת נפסקים לאישה שבעלה מעכב לה את הגט לו היא זכאית.
על פי ההלכה, בית הדין הרבני יכול להורות לבעל לתת גט לאשתו ובכך לסיים את הנישואין, אך הבעל הוא זה ש"נותן" את הגט והנישואין נמשכים כל עוד לא נתן אותו.
לפיכך, קיימת תופעה חמורה של גברים סרבני גט ונשים מסורבות גט (קיימת גם תופעה הפוכה בהיקף מצומצם יותר: נשים שמסרבות לקבל גט וגברים מעוכבי גט).
מזונות מעוכבת, כשמם כן הם – ניתנים לאישה מעוכבת גט.
במדינת ישראל כל נושא הגירושין נתון לסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני.
מה קורה כשהבעל מסרב לתת גט למרות הוראה מפורשת של בית הדין?
זוהי בעיה הלכתית עתיקת יומין.
בית הדין אינו מוסמך לבטל את הנישואין בלא מתן הגט, אך יכול להטיל סנקציות שונות על הבעל הסרבן עד שיואיל לתת את הגט.
כיום הסנקציות הנפוצות הן עיקול חשבונות בנק, צו עיכוב יציאה מהארץ, לעתים אף מאסר שנמשך עד מתן הגט וכן מזונות מעוכבת, שבמקרה זה הם מעין קנס לסרבן ופיצוי למעוכבת.
מזונות מעוכבת נעים בין 100 שקלים ליום ל-1,000 שקלים ליום. ככל שהסנקציה הכלכלית גדולה יותר כך היא מרתיעה יותר. לעתים אישה מוותרת בדיעבד על מזונות מעוכבת שנצברו לה כדי לקבל את הגט, ואז נוצר מאזן אימה שבית הדין יוצר אותו במכוון כדי לזרז את הליך הגיטין.