מזונות אישה נועדו לנשים שאינן עובדות, או שעובדות אך אינן מרוויחות די למחייתן.
בעבר נכללו רוב רובן של הנשים בתנאים אלו. כיום מרבית הנשים עובדות אף הן, אם כי פערי הכנסה עדיין קיימים בין שני המינים.
מזונות לאישה נפסקים גם בנסיבות שונות שבהן הכנסתה השוטפת נפגעת. למשל, כאשר היא יוצאת לחופשת לידה ולא שבה למעגל העבודה או חוזרת למשרה מצומצמת יותר.
במשרדי ייצגתי אישה בעלת קריירה מוצלחת, שילדה בת והחליטה להישאר עמה בבית למשך שנה. בעלה (שהכנסתו הייתה נאה) הסכים ואף שמח מאוד על כך.
לאחר מכן החליט הבעל לעזוב את האישה ורוקן "מבעוד מועד" את חשבונות הבנק המשותפים.
בית הדין ראה זאת בחומרה ובפסק דין מרחיק לכת השגנו סכום מזונות אישה על סך 17,000 שקלים בחודש שישולם למשך ארבעה חודשים עד לקבלת הגט.
הבעל הורתע ונתן את הגט מהר מאוד, ובמקביל נדרש להשיב מחצית מסכום החשבונות שרוקן במסגרת התביעה הרכושית.
מזונות גבוהים אלו נפסקו אך ורק עקב התנהגותו הנלוזה של הבעל והחשש שיעכב את מתן הגט.
במרבית המקרים מזונות אישה אינם כה גבוהים, שכן תכליתם היא כיסוי צרכים בסיסיים של האישה ולפיכך הם נעים סביב 5,000 שקלים בחודש. עם זאת, לא פעם הוכח שמזונות אישה חריגים "מדרבנים" את הבעל להזדרז במתן הגט, כמו בדוגמה שהובאה לעיל.
מזונות אישה עשויים להיות זמניים, עד שהאישה תחל לעבוד או עד שתשוב למעגל העבודה ובכל מקרה לא יחול לאחר מתן הגט.
החיוב במזונות אינו חל רק במובנה הצר של המילה (מזון), אלא כולל את כל צרכיה של האישה, כגון ביגוד והנעלה, אחזקת רכב, צורכי איפור וקוסמטיקה, תרבות ובילוי, טיפולים רפואיים ועוד.
כמו כן חייב הבעל לדאוג לאישה למדור (קורת גג בשכירות או בבעלות), ואף לשאת בהוצאות אחזקת המדור, שכן המדור הוא חלק מן המסגרת הכוללת של המזונות.
מזונות אישה אצל בני זוג פרודים (ולא גרושים)
בדרך כלל אין האישה זכאית למזונות אלא אם היא חיה עם בעלה, אך לכלל זה חריגים רבים.
אם השניים חיים בנפרד יש להבחין בין מצב שבו הבעל עזב את הבית ובין מצב בו האישה היא שעזבה. אם הבעל עזב, הרי זכותה של האישה למזונות איננה נפגעת כלל.
אישה אשר עזבה את הבית מפסידה בדרך כלל את זכותה למזונות אישה, שכן חובת הבעל כלפיה תלויה בחובות האישה כלפיו מתוקף הנישואין, אולם אם יצאה האישה את הבית מחמת "טעם מבורר" היא לא תפסיד את מזונותיה.
על פי הפסיקה, על אישה להעלות "אמתלה קלה כנוצה" לעזיבתה כדי שמזונותיה יישמרו. אמתלות אלו יכולות להיות אלימות, יחס רע כלפיה, התעקשות של הבעל שהאישה תגור עם אמו או עם קרובי משפחה אחרים שלו, וגורמים נוספים שמעכירים את שלוותה ופוגמים בחייה.
"אישה מורדת"
רק אישה המסרבת לחיי אישות באופן מוחלט ובלא כל סיבה תוכרז כמורדת. אישה המסרבת לחיי אישות מדי פעם או אינה מוכנה להיעתר לדרישות הבעל בכל עת אינה נחשבת מורדת כי "אין האישה שבוית חרב". אישה שיש לה טעם מבורר לסירובה לחיי אישות לא תפסיד בהכרח את זכותה למזונות. גם כאן האמתלה עשויה להיות "קלה כנוצה".
יש אמתלות רבות ומגוונות: הגבר מקיים קשרים עם אישה אחרת, הגבר נוהג באישה בעצבנות ובגסות שלא לדבר על אלימות פיזית, הגבר עזב את הבית ביוזמתו, האישה טוענת שהגבר הכאיב לה פיזית או מילולית במהלך חיי האישות, הבעל מאשים את האישה כי זנתה תחתיו בלי שהוכיח זאת. כל אלו ואחרות הן סיבות המצדיקות את סירובה של האישה לחיי אישות תוך המשך זכאותה למזונותיה.
אישה שנישאה בנישואין אזרחיים
היות שזכות האישה למזונות נובעת מההלכה היהודית, היא לא חלה על אישה שנישאה ב"נישואי קפריסין", ב"נישואי פרגוואי" או בכל הסדר זוגיות אחר שלא כדת משה וישראל. כיום עומדת גישה זו לבחינה מחודשת בבית המשפט העליון.